הקשר יהודי-מרוקאי
מחקרים בנושא היהודי מרוקאי
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב, והייתה הקהילה הגדולה ביהדות ארצות האסלאם.
ראשית התפוצה היהודית במרוקו מתוארכת על פי עדויות ארכאולוגיות למאה ה-2 לספירה. בעת העתיקה יהודים התגוררו בעיקר בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו במיוחד במסחר. בתחילת המאה ה-8 אימצה מרוקו את האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות יהודי מרוקו ידעו תקופות פריחה תרבותית וכלכלית ותקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 המוני מגורשים הגיעו למרוקו, ושימשו בתפקידים משמעותיים בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912 על פי רוב נהנו היהודים מביטחון רב יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר.
לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות ענפה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד.
יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים.
למערכות היחסים בין בית המלוכה במרוקו ליהודים.
העלייה ממרוקו
עליות לפני קום המדינה
כבר לאחר הקמת מדינת ישראל, החלה עליית יהודים ממרוקו באמצעות מחנות מעבר שהוקמו בקזבלנקה, אך גל העלייה הגדול ביותר הגיע ארצה בשנים 1954-1955, לאור חששם הגובר של היהודים מעצמאותה הקרבה של מרוקו. הסוכנות היהודית היא שעמדה מאחורי פעולות ארגון עליית יהדות מרוקו במהלך השנים 1955-1954. בגל עלייה זה עלו ארצה כ-35,000 עולים. גורם נוסף להתגברות העלייה בשנים היה הסרת הקריטריונים שהציבו המוסדות הישראליים בפני העולים, בשנים 1952-1951, על פיהם ניתנה העדפה לעולים צעירים, בריאים ובעלי משפחות בארץ.
העלייה ממרוקו היא ללא ספק אחת המאורעות המשפיעים ביותר על מדינת ישראל, אבל למרות זאת לא הרבה דובר על חיי היהודים שם באמצע המאה הקודמת, ובייחוד על המחתרות שהבריחו את העולים לארץ. אלברט בן חיים לא רק זוכר את התקופה הזאת כשהיה חבר במחתרת, אלא גם צילם אותה – במסרטה ובצבע
העליות ממרוקו
״מה קרה ליהדות מרוקו״ סרט דוקומנטרי מאת אלפרד שטיינהרדט, כנראה משנת 1975, בין השאר בהשתתפות החוקר רפאל בן שמחון, עקיבא אזולאי סגן ראש העיר ירושלים, ויקטור תיאר ויגאל בן-נון מן הפנתרים השחורים וזהבה מלול ומקסים פרץ מן ״המועצה לקידום החינוך בעיירות פיתוח״.
מעגל החיים ביהדות מרוקו סרט נדיר משנות ה 50 באורך מלא
״מה קרה ליהדות מרוקו״ סרט דוקומנטרי מאת אלפרד שטיינהרדט, כנראה משנת 1975, בין השאר בהשתתפות החוקר רפאל בן שמחון, עקיבא אזולאי סגן ראש העיר ירושלים, ויקטור תיאר ויגאל בן-נון מן הפנתרים השחורים וזהבה מלול ומקסים פרץ מן ״המועצה לקידום החינוך בעיירות פיתוח״.
נשמח לעמוד לרשותכם
- ◷שעות פעילות: א׳–ה׳, 09:00–14:00 · בתיאום מראש
- ⌖רחוב המערבים 13, ירושלים
- ✆02-6235811 שלוחה 2 · וואטסאפ 054-9901416
- ✉info@mjc-jerusalem.com